פולימיילגיה ראומטיקה

הגדרת פולימיאלגיה ראומטיקה

פולימיאלגיה ראומטיקה היא מחלה דלקתית המאופיינת בכאבים ונוקשות בשרירים, בעיקר באזור הכתפיים והירכיים. המחלה נפוצה יותר בקרב מבוגרים מעל גיל 50 ויכולה להשפיע משמעותית על איכות החיים.

תסמינים

התסמינים העיקריים כוללים כאבים ונוקשות בכתפיים, צוואר, ירכיים וגב תחתון, במיוחד בבוקר או לאחר תקופות של חוסר פעילות. מטופלים עשויים לחוות גם עייפות, חולשה כללית, איבוד תיאבון, ירידה במשקל וחום נמוך. הכאבים יכולים להיות חמורים ולהפריע לפעילויות יומיומיות.

שיטות אבחון

האבחון מתבסס על שילוב של תסמינים קליניים, בדיקה גופנית ובדיקות דם. רופא עשוי לבדוק את רמות שקיעת הדם (ESR) וחלבון C-ריאקטיבי (CRP), שבדרך כלל מוגברות במחלה זו. בדיקות נוספות עשויות לכלול בדיקות דימות כמו אולטרסאונד או MRI כדי לשלול מצבים אחרים.

אפשרויות טיפול

הטיפול העיקרי בפולימיאלגיה ראומטיקה הוא שימוש בסטרואידים, בדרך כלל פרדניזון במינון נמוך. המינון מותאם אישית ומופחת בהדרגה לאורך זמן. בנוסף, ניתן לשלב תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs) להקלה על הכאבים. פיזיותרפיה ותרגילי מתיחה עדינים יכולים לסייע בשמירה על גמישות ותנועתיות.

הכנה

לפני תחילת הטיפול, חשוב לעבור הערכה רפואית מקיפה. המטופל צריך לדווח על כל התרופות והתוספים שהוא נוטל, כולל תרופות ללא מרשם. יש להיות מוכנים לשינויים באורח החיים, כולל תזונה מאוזנת ופעילות גופנית מתונה, שיכולים לתמוך בטיפול.

פרטי טיפול

הטיפול בסטרואידים מתחיל בדרך כלל במינון גבוה יחסית ומופחת בהדרגה. חשוב לקחת את התרופות בדיוק כפי שנרשמו ולא להפסיק את הטיפול באופן פתאומי. מעקב רפואי קבוע חיוני להערכת התגובה לטיפול ולהתאמת המינון. פיזיותרפיה ותרגילים עדינים יכולים להתחיל ברגע שהכאבים מתחילים להשתפר.

סיכונים

השימוש ארוך הטווח בסטרואידים עלול לגרום לתופעות לוואי כמו דלדול עצם, עלייה בסיכון לזיהומים, עלייה ברמות הסוכר בדם ועלייה במשקל. יש לנטר את המטופלים באופן קבוע לתופעות אלו. בנוסף, יש סיכון להתפתחות ארטריטיס של תאי הענק, מצב רפואי חמור יותר שדורש טיפול מיידי.

טיפול לאחר

המעקב אחרי הטיפול כולל ביקורים סדירים אצל הרופא, בדיקות דם תקופתיות ומעקב אחר תופעות לוואי אפשריות. חשוב להמשיך בפעילות גופנית מתונה ולשמור על תזונה בריאה. רוב המטופלים מגיבים היטב לטיפול ויכולים לחזור לתפקוד רגיל, אך יתכן שיידרש טיפול ממושך.